תקיפה או איום ברחוב: איך לפעול
תקיפה נמשכת לרוב פחות מדקה. איש אינו פועל בצורה מושלמת, וזה לא מה שמצפים מכם: המטרה היא להגיע למקום בטוח ואז להזעיק עזרה.
אם אתם מרגישים שעוקבים אחריכם או מאיימים עליכם
- עברו לצד השני של הרחוב, ואז שנו כיוון: אם האדם עושה אותו דבר, אתם יודעים מה המצב.
- לכו לעבר האור והאנשים: חנות פתוחה, בר, בית מרקחת, לובי של מלון, תחנת מוניות. היכנסו, ואמרו שעוקבים אחריכם.
- התקשרו למישהו, בקול רם: תוקף מחפש אדם מבודד.
- בברים ובמועדוני לילה מסוימים, מילת קוד שאומרים בדלפק מאפשרת לבקש עזרה בדיסקרטיות. כדאי לברר אם יש מנהג כזה במקומכם.
אם תוקפים אתכם
- הרכוש שלכם לא שווה את חייכם: תיק, טלפון, ארנק, תנו אותם אם דורשים מכם אותם באיום נשק או באלימות.
- צעקו משפטים מדויקים: “תזמינו משטרה!”, “אתה, עם המעיל האדום, עזור לי!”. עובר אורח שפונים אליו ישירות פועל הרבה יותר מאשר קהל.
- ברחו ברגע שאפשר, למקום פתוח ושוקק אנשים.
- מותר להתגונן, אבל התגובה חייבת להיות מידתית לתקיפה ומיידית.
להזעיק עזרה
התקשרו למשטרה או למספר החירום של מדינתכם (112 באירופה) ברגע שאתם במקום מוגן. אם לדבר יסכן אתכם, בדקו אם במדינתכם אפשר לפנות לגורמי החירום בהודעת SMS. מסרו את המקום, מה קרה, לאן הלך התוקף ומה תיאורו: גובה, לבוש, סימנים מזהים.
אם אתם עדים
הביטחון שלכם קודם. בלי לסכן את עצמכם, אפשר: להתקשר למשטרה; ליצור הסחת דעת (לשאול את הנפגע מה השעה, להעמיד פנים שאתם מכירים אותו); לבקש עזרה מעובר אורח אחר; לצלם מרחוק אם אין בכך סכנה, ולמסור את הסרטון לנפגע או למשטרה; ואז להישאר עם הנפגע ולשאול אותו מה הוא צריך. בהרבה מדינות, אי מתן עזרה כשאפשר לעשות זאת בלי סכנה נחשב לעבירה שהחוק מעניש עליה.
אחר כך
- היבדקו אצל רופא, גם בלי פציעה נראית לעין: האישור הרפואי ישמש בתלונה.
- הגישו תלונה במשטרה. רשמו כל מה שאתם זוכרים, כמה שיותר מוקדם.
- שמרו את הראיות: בגדים, הודעות, תמונות, שמות העדים.
- בקשו עזרה: בהרבה מדינות פועל קו סיוע לנפגעי עבירה, וקיימים גם קווי סיוע לנשים נפגעות אלימות. התעניינו מהם הקווים הזמינים במדינתכם.
מדריכים נוספים
שבע לחיצות על לחצן ההפעלה, כשהטלפון בכיס: קרוביכם מקבלים את מיקומכם, תמונות ואת הצליל לאורך כל ההתראה, ובלחיצה אחת הם מזעיקים עזרה. הכירו את SOSBY